אתמול היה יום עצוב, מכל מיני סיבות שאין לי עניין לפרט כאן. אחת הדרכים שלי להתמודד עם עצב (ולמעשה גם עם הרבה מצבים אחרים) היא למצוא משהו מרגיע לעשות. ובכן, מסתבר שצילום יכול להיות עסק מרגיע מאד.

הנה, למשל:


( Read more... )

משחק הרפתקאות לרווקים רעבים

א.
הרווק המהולל מגיע לביתו לאחר עוד יום עבודה במכרות, והוא רעב עד מוות. בדיקה קצרה מעלה שהדבר האכיל ביותר המצוי במטבח הוא כתם של קטשופ ובו כמה פירורי לחם, שרידיו של שניצל שנצרך באחד מימי התהילה הרחוקים של השבוע שעבר. כעת הוא יכול לנקוט בכמה דרכי פעולה:
•    לחפש מזון בשאר חלקי הבית - עבור לחלק ב.
•    להתקשר לחברים ולשכנע ( Read more... )

אתמול דיברתי עם ידידה ושמעתי סיפור שהעלה בי את חמתי להשחית. היא סיפרה לי על שיחה שניהלה עם רופא הנשים שלה, ששאל אותה אם היא רוצה ילדים ולמה - כיוון שהיא רוצה - היא לא הולכת ועושה אחד. כשאמרה שאין לה אמצעים, הוא ענה, "אין בעיה - תמצאי מישהו, תתחתנו, תעשו ילד ואחרי שנה תתגרשי ממנו. כולן עושות את זה היום."
אני אמנם מקווה שאחוז העושות את זה היום נמוך ( Read more... )

כבכל שנה, עם בוא החום, הקור או המעט שביניהם, אני מוצא את עצמי נקלע שוב ושוב למצב המביך והמעציב שבו אני מוזמן לחתונה. הייתם מצפים שבגילי המתקדם, שלושים וכך-או-אחרת אביבים, כבר יהיו כל מכרי כלואים בין חומות הנישואין או - האינטליגנטיים יותר שבהם - מתחזקים זוגיות קבועה ללא צורך בכך, אבל לא. תמיד מופיע איזה צעיר שעדיין לא הספיק, או מבוגר שכבר חווה את ( Read more... )

חברים, חברות, התכנסנו היום,
כדי לדון בנושא הנורא, האיום,
שמעיב על תקומת המדינה כבר שנים,
והופך את חיינו קשים ומעונים.
מדובר בשירה העברית, רבותי,
שתוכנה מצער כבר מזמן, עד מתי?
וליתר דיוק ברבים הסבורים
שיכולת להם בכתיבה של שירים.
אך כעת נעסוק רק בנטל אחד,
מבין כל הכשלים הוא מרגיז במיוחד,
לא בתוכן נדון, כי אם באריזה,
בקיצור, בעיית הבעיות - חריזה!

( Read more... )

בניגוד לדעה המקובלת בציבור, מתכנתים - האנשים שמפתחים את התוכנות שכולנו מכירים ואוהבים לשנוא - אינם ניחנים ביכולות מיוחדות המבדילות אותם משאר בני האדם. הם לא שריריים יותר מנגרים, שרברבים וסוכני ביטוח, הם לא משכילים יותר מפקידי בנק ומנהלי משמרת בבורגר ראנץ', והבנתם בפוליטיקה אינה עולה על זו של נהג המונית הממוצע. הם לא מסוגלים לעוף, לעצור כדורי רובה ( Read more... )

א. (עוד) טור וביקורת שלי במקו: הטור דורך בעוז על מסכן כלשהו שלא טרח לברר פרטים עד הסוף, והביקורת עוסקת בדיבורית לאופנוענים ובגורלה המר, שלא לדבר על הקסדה שלי. דבר לעורך: ג'וני, בייבי, אתה חייב לי.

ב.  הספר המהנה ביותר שקראתי לאחרונה: גלנקיל - מותחן כבשים, מאת לאוני סוואן, המסופר מנקודת מבטם של כבשים המנסים לפתור את תעלומת רצח הרועה שלהם. משעשע, ( Read more... )

איליום + אולימפוס / דן סימונס
מלחמת טרויה חוזרת על עצמה (או שמא?) בעתיד (או שמא?), כשאלי יוון מתגוררים על הר אולימפוס שבמאדים ומסתייעים בננוטכנולוגיה ובשירותיו הטובים (או שמא?) של פרופסור לספרות המתמחה באיליאדה, ששוחזר לאחר שמת במאה ה-21. בינתיים, רובוטים תבוניים החוקרים את ירחיו של שבתאי משגרים משלחת למאדים כדי לברר איך בוצעה בו הארצה בפרק זמן קצר ( Read more... )

עריכת סאונד של סרט באורך מלא היא עסק רציני. וארוך. החלק הנורא ביותר הוא עריכת הדיאלוגים, בהם תמיד מופגנת יכולתו העילאית של המקליט - הבחור עם המיקרופון שעומד מאחורי המצלמה - לחרב את מה שאמור להיות סאונד נקי ויפה, ובאותה הזדמנות את אוזניו של עורך הסאונד המסכן - יעני אנוכי - במגוון שיטות יצירתיות. בסרט שאני עורך עכשיו, למשל, ושאת עריכת הדיאלוגים שלו ( Read more... )

מהנדס/בוגר מדעי המחשב/דוקטור יקר,
חטיבת הטכנולוגיות/התשתיות/המחשוב של חברת X מעוניינת בך! מדובר בהזדמנות חד-פעמית לעסוק בעבודה מרתקת ומאתגרת בחזית הטכנולוגיה, במערכת ההפעלה [הכנס סוג של Unix כאן]. החברה ממוקמת בפארק התעשיה המפואר Z ביהוד/כפר-סבא/רעננה/נתניה/לוד/באר-שבע. קורות החיים שלך שברשותנו נמצאו מתאימים…

חברת X/חברת השמה יקרה,
אני מודה לכם על ( Read more... )